#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסרו דירת גוי?	"באמת דירת גוי לא שמה דירה ואינו אוסר, וגזרו חז&quot;ל שיאסור כדי שלא ידור אצלו וילמד ממעשיו, ולפיכך תקנו דוקא שכירות דקשה לשכור ממנו דהוא חושש לכשפים, ורש&quot;י כתב עוד טעם שיהיה קשה לישראל ליתן שכר בכל שבת ושבת, וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27; - ג&#x27;) דכשהוא נותן פחות משוה פרוטה הגוי יודע דאין זה חשוב ממון ולפיכך חושד דהוא ענין של כשפים אבל כשהוא נותן יותר מפרוטה אין זה ענין של כשפים אבל יש בו משום הפסד ממון דכשגוי רואה שהישראל נותן לו מעות גמורים לא ישכיר לו לזמן הרבה אלא לשבת אחת ויבקש עוד מעות לשבת הבאה, והרש&quot;ש (ס&quot;ב ע&quot;א) ביאר באופן אחר דכיון שהוא חושש לכשפים אינו מסכים להשכיר רשותו יותר משבת אחת פעם אחר פעם."	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל בזה&quot;ז לגבי שכירות?	"הגינת ורדים (כלל ג&#x27; סי&#x27; כ&quot;ב) מקיל בזה&quot;ז שאנו מעורבים בין הגוים, וכן מצינו ענין זה בתוס&#x27; ב&quot;מ (ע&#x27; ע&quot;ב), אכן החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ב) חולק עליו דהוא דבר שבמנין וצריך מנין אחר להתירו, ומ&quot;מ יש מצטרפין הגינת ורדים עם עוד צירופים (עי&#x27; בית מאיר, שבט הלוי ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ז)"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל אחד?	"לא שכיח שישראל אחד ידור עם גוי שהגוי חשוד על שפיכת דמים [והערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) כתב משום גזילה מחמת הצנזורה], ובמילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן ולפיכך אינו אוסר [דקיי&quot;ל כראב&quot;י] (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שדרים בבית אחד?	"אם דרים בחדר אחד נחשבים כאחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דכיון דדבר זה לא שכיח לא גזרו ביה רבנן, ואם דרים בב&#x27; חדרים הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אע&quot;פ שאוסרים אבל פשוט להמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאם הם אוסרים נחשבים כשנים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {ואע&quot;פ דלגבי שיתופי מבואות שתי בתים בחצר אחד נחשב כחצר אחד ויחיד במקום נכרי מ&quot;מ לגבי עירובי חצרות ב&#x27; חדרים בבית אחד לא נחשב כבית אחד במקום נכרי}"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנים שמקבלים פרס מאביהם?	"כתב הב&quot;י דנחשבים כאחד (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ופקפק עליו הדמשק אליעזר מנליה הרי הרמב&quot;ם רק כתב דשנים הסמוכים על שלחן אחד נחשבים כאחד אבל במקבלי פרס אינם ממש כאחד וראיה לדבר שכשמוליכין עירובן למקום אחר כל אחד ואחד צריך לערב מעצמו, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) רצה לדייק קצת כהב&quot;י מתשובת הרא&quot;ש, אבל מסיים וצ&quot;ע"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ביטול בגוי?	הגוי אינו יכול לעשות ביטול (שו&quot;ע), וגם לא מהני לישראל לבטל רשותו לגוי (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואינו) {ובזה יהא מותר לו להוציא מביתו של גוי לחצר}	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא שכר מהגוי, מה הדין בכלים ששבתו בחצר?	"המג&quot;א (לעיל סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ז) הביא ממהרי&quot;ל דדינו ככרמלית ואסור לטלטלו יותר מד&#x27; אמות, אכן כל האחרונים (מג&quot;א שם, רע&quot;א, פמ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה אז) חולקים עליו וס&quot;ל דאינו חמור מחצר של ישראל שלא עירבו"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשכור מהגוי קודם שעושה העירוב?	"אע&quot;פ שמשמע לעיל (סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ג&#x27;) דצריך לערב תחילה כדי שיהיו כאחד ואח&quot;כ ישכור רשותו, מ&quot;מ כתבו הפוסקים להיפך שמתחילה צריך לשכור ואח&quot;כ יערב, ובדיעבד כתבו האחרונים (נהר שלום, חיי&quot;א, עצי אלמוגים) דמהני אפי&#x27; אם עירבו תחילה דחלות העירוב הוא בין השמשות, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) עוד טעם להקל בדיעבד דמצינו (לעיל סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;א) דמהני כשהם שותפים בפת אפי&#x27; בלא עירוב וה&quot;נ הרי הם שותפים בהפת בין השמשות, וכן פסק הביה&quot;ל דבדיעבד מהני אפי&#x27; אם עירב תחילה אבל לא יברך עליו [והקשה מסע&#x27; ז&#x27; דאם שכר ממנו לזמן ידוע כשכלה הזמן צריך לחזור ולערב, ובתחילה תי&#x27; הביה&quot;ל די&quot;ל דדעתו היתה ג&quot;כ על העירוב שלא יערב אלא עד הזמן הידוע, ומ&quot;מ הקשה הבית מאיר דהרי הם שותפים בפת בין השמשות וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;א), אלא תי&#x27; הביה&quot;ל דאה&quot;נ בדיעבד מהני אפי&#x27; אינו חוזר ומערב רק לכתחילה יש לו לחזור ולערב]"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לתקן המחיצות קודם שמשכיר רשותו?	"הא&quot;ר הביא מנחלת צבי דצריך לתקן המחיצות תחילה, אבל הספר יהושע (סי&#x27; ח&#x27;) מקיל (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי נותן רשותו במתנה?	החיי&quot;א הביא מרבינו ירוחם דלא מהני, אמנם ביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ממנו) דהיינו מתנה רעועה אבל במתנה גמורה בכתיבה גמורה בערכאות פשוט דמועיל	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל שהשכיר או השאיל רשותו לגוי?	"הרשב&quot;א כתב ב&#x27; סברות שהגוי אינו אוסר, א&#x27; לא השכיר והשאיל רשותו כדי שיאסור עליו, ב&#x27; לא שכיח שישראל ישכיר וישאיל רשותו לגוי לדור עמו [ודלא כבית מאיר דכתב דזה שכיח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], וכן פסק הרמ&quot;א [רק הביא טעם ראשון, אבל כתב הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ד ד&quot;ה אינו) דצריך השני טעמים יחדו], אכן הגר&quot;א חולק עליו וס&quot;ל דהכל תלוי אם אפשר לסלקו ואין חילוק בין ישראל וגוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ולדינא, משעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע דס&quot;ל כהגר&quot;א, אבל בביה&quot;ל (ד&quot;ה אינו) משמע דס&quot;ל כהרמ&quot;א, ובביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ד ד&quot;ה אינו) מניחו בצ&quot;ע אם אפשר להקל כשאינו יכול לסלקו}"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ישראלים אחרים שבחצר 1) אם הבעה&quot;ב דר עמהם 2) אם אין בעה&quot;ב דר עמהם?	"1) פשוט דמהני להם דאם לא מהני להם אף לבעה&quot;ב לא מהני דאינו יכול לעשות עירוב עם אחרים והוא מותר והם אסורים (מאמ&quot;ר, ברכ&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו) 2) הנשמת אדם (כלל ע&quot;ה ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל אפי&#x27; בכה&quot;ג שייך היתרו של הרמ&quot;א, אבל החמד משה והברכ&quot;י חולקים עליו וס&quot;ל דצריך שכירות, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אינו) הסכים עמהם [והא דהביא ראיה מתוס&#x27; לגבי בחורים דחה הביה&quot;ל דהתם הבעה&quot;ב שם, ועוד הביא ראיה מרשב&quot;א דלא שכיח להשכיר ביתו לגוי עם ישראלים יש לדחות נמי דרק לא שכיח אם הבעה&quot;ב דר עמהם ולא כשדר שם ישראלים אחרים]"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-live in maid?	"לכאורה יש כמה טעמים להקל דא&quot;צ שכירות:&lt;br&gt;1) יכול לסלקו או להעבירו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)&lt;br&gt;2) אין דעתו להשכיר ולהשאיל לאסור על עצמו [וגם לא שכיח] (רמ&quot;א) {ובישראל סברא זו מהני בצירוף מה שאופים ומבשלים במקום אחד}&lt;br&gt;3) יש לבעה&quot;ב תפיסת יד בחדרו&lt;br&gt;4) אוכלים על שלחן אחד&lt;br&gt;5) הוי יחיד עם הגוי [דכל המשפחה נחשב כאחד]&lt;br&gt;[והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דאוסר, וצ&quot;ל דמיירי כשאין לו כל טעמים אלו (עי&#x27; מהרש&quot;ם ח&quot;ו סי&#x27; י&quot;ז)]"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל ששכר מגוי והוא ג&quot;כ דר בבית?	"אם דרים יחד הישראל הוי כשכירו ולקיטו וא&quot;צ לשכור רשותו ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אבל אם יש לגוי חדר מיוחד צריך לשכור ממנו ולא אמרינן דבכלל שכירת הבית הוא השכירות לשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {דדוקא בישראל משכיר אמרינן דמשייר לעצמו הזכות שהגוי לא יאסור עליו ולא בישראל שוכר דאינו בידו ליקח הזכות בעל כרחו (וכעין זה בערוה&quot;ש סע&#x27; כ&#x27;)}"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישראל שיש לו תפיסת יד בבית חבירו, האם זה נחשב כאחד או כשנים אם הם דרים עם גוי?	"הרמ&quot;א הביא מב&quot;י (סוף הסימן) דלגבי דירה עם גוי נחשב כשנים וצריכים לשכור רשותו ממנו, ותמה הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) מאי שנא מבן שמקבל פרס מאביו דאמרינן דהוי כיחיד, הרי בשניהם א&quot;צ לערב אם העירוב בא אצלן וצריכים לערב כשמוליכים העירוב למקום אחר, והגר&quot;א מצדד דאה&quot;נ שיטות אלו פליגי אהדדי (ביה&quot;ל ד&quot;ה אע&quot;פ)"	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השכיר ביתו או חדרו לגוי לפסח?	א&quot;צ לשכור ממנו דהרי אין לו רשות לאכול שם רק להחזיק החמץ שם (מ&quot;ב דרשו)	סימן שפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כל הישראלים בטלו רשותם לאחד, האם זה נחשב כיחיד במקום גוי?	"איתא בגמ&#x27; (ס&quot;ד ע&quot;א) דאע&quot;פ דהוי כיחיד ולא שכיח [דאינו שכיח לכל ישראלים לבטל רשותם לאחד] מ&quot;מ צריך לשכור רשותו ממנו כדי שלא יבטל תורת עירוב (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ולא מהני לערב בלא שכירות דחיישינן שמא יאמרו דעירוב מועיל במקום גוים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן שפב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי חצרות שפתוחין למבוי, ובאחד דר בו ישראל ובאחד גוי?	"כיון שאין להם דריסת רגל אהדדי א&quot;צ לשכור מהגוי ומותר לטלטל כלים מבית ישראל [כשעירבו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] לחצר הגוי, ועי&#x27; בסמוך [והט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) ביאר הטעם דכאן לא חיישינן שילמדו ממעשיו, והדגיש השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) דלפעמים מותר אפי&#x27; אם יש חשש שמא ילמדו ממעשיו כגון שנים שדרים בחדר אחד דא&quot;צ לערב אע&quot;פ שאפשר ללמוד ממנו {ונראה לפרש דיש להקל אם ליכא חשש שמא ילמדו ממעשיו, וכן יש להקל כשהוא לא שכיח, ועוד מבואר לקמן (סע&#x27; י&quot;ז) דבישראל אחד ממש מותר משום לא פלוג אפי&#x27; אם הוא שכיח ויש חשש שמא ילמוד ממעשיו}]"	סימן שפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל אפי&#x27; 1) דרך פתח או חלון למטה מעשרה 2) אם פתוחין למבוי מתוקנת?"	"1) הרא&quot;ש מקיל והמרדכי בשם המהר&quot;ם מחמיר דלא התירו אלא כשלא ניחא תשמישתיה (ב&quot;י עמ&#x27; קע&quot;ג), והמחבר פסק כהרא&quot;ש דמותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה וא&quot;צ) 2) המרדכי מחמיר דמגו דאוסרים זה על זה במבוי כך אסור לטלטל מחצר לחצר (וכן החמירו הב&quot;ח והחכ&quot;צ), אכן הגר&quot;א מדייק שהמחבר מקיל אפי&#x27; בכה&quot;ג [ומותר גם לטלטל דרך המבוי כשאין שם אלא חצר אחד של ישראל, והא דנקט המחבר ההיתר לטלטל ביניהם היינו משום דבציור של הרא&quot;ש מיירי בג&#x27; חצרות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)], אמנם הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה וא&quot;צ) דיש להחמיר בתרתי לריעותא, חדא אם פתוחים למבוי מתוקנת, ועוד מטלטל דרך פתח או חלון למטה מעשרה"	סימן שפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החצר של גוי מפסיק בין שתי חצרות של ישראל?	כתב הב&quot;י דלפי הרא&quot;ש דחצר של הגוי אינו אוסר מותר להם לערב יחד, וכן מצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה וא&quot;צ) להקל	סימן שפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כששוכר רשותו, האם צריך לפרש שהוא רוצה להתיר רשותו בטלטול?	"לא {אבל צריך לשכור ממקום דירת הגוי, ולהכי לא מהני לשכור ממנו לדור בו וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; א&#x27;) דאז הישראל שוכר מקום אחר לדור ואינו שוכר ממקום דירת הגוי}, ונראה להגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דהוא צריך לשכור ממנו רשות להניח ברשותו דבר קטן (וכן משמע מביה&quot;ל לקמן סע&#x27; ט&quot;ו), אבל לענ&quot;ד מסתימת הפוסקים משמע דא&quot;צ לשכור ממנו אלא רשותו שלא יאסור עליו בשבת [וכן משמע ממשכנות יעקב], וצריך לדחוק הביה&quot;ל דהוא לאו בדוקא"	סימן שפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בשכירות רעועה?	"קיי&quot;ל כרב ששת דסגי בשכירת רעועה, ויש בזה ג&#x27; פירושים:&lt;br&gt;1) רש&quot;י - אין לו רשות למלא החצר בספסלים&lt;br&gt;2) ר&quot;ח - אינו יכול לעשות בנינים&lt;br&gt;3) ערוך - א&quot;צ כתיבה וחתימה [וכן פסקו הטור ושו&quot;ע]"	סימן שפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשכור ממנו בשוה פרוטה 1) בגוי 2) בישראל 3) בישראל מומר?	"1) יכול לשכור ממנו אפי&#x27; בפחות משוה פרוטה דחשוב ממון לבן נח [והרש&quot;ש (ס&quot;ב ע&quot;א) רצה להוכיח מכאן דצריך כסף רק כלפי המקנה ולא כלפי הקונה וממילא מותר לקדש אשה שיש בה סכנה באיסורי הנאה {ויש לדחות דהקילו בשכירות רעועה}] 2) למ&quot;ד דמהני שכירות אפי&#x27; מישראל (לעיל סי&#x27; ש&quot;פ סע&#x27; ג&#x27;) צריך שוה פרוטה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 3) התוספת שבת (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דסגי בפחות משוה פרוטה, והגאון יעקב (ס&quot;ט ע&quot;א) ס&quot;ל דצריך פרוטה {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ה) דהפשטות הוא דעשהו כגוי גמור}"	סימן שפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשכור ממנו בשבת?	"כן ואינו אסור משום מקח וממכר, לפי הרמב&quot;ם מפני שהוא להיכר בעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ולפי תוס&#x27; (ס&quot;ו ע&quot;א) דהוי כמתנה להתיר טלטול (ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;), ומ&quot;מ כל הישראלים צריכים לעשות ביטול דהרי לא היה להם עירוב מבין השמשות וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; שפ&quot;ג (מ&quot;ב שם)"	סימן שפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דבר יעשה השכירות בשבת?	"יתן לו דבר מאכל או כל דבר שאינו מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [וחידש הא&quot;ר וחיי&quot;א בשם ראב&quot;ן דמהני להבטיח להגוי שיתן לו לאחר שבת, ותמה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&#x27;) איך חל הקנין, ותי&#x27; ר&#x27; גראוס (פ&quot;ח הע&#x27; ל&quot;ד) דאפשר לפרש הראב&quot;ן שנותן לו עתה דבר מועט ומבטיחו שלאחר שבת יתן לו שכרו]"	סימן שפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הגוי יכול לחזור מהשכירות 1) אם היה זמן קצוב 2) אם לא היה זמן קצוב?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-80513679a7eb6c40519ab46f74a6af1c31c28ef0.jpg"">"	סימן שפב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשכור מהגוי כל שבת ושבת?	הב&quot;י הביא מאו&quot;ז ע&quot;פ רש&quot;י דצריך לשכור מהגוי כל שבת ושבת, אבל שאר ראשונים חולקים עליו וס&quot;ל דסגי בפעם אחת	סימן שפב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכר לזמן ידוע וכלה זמן הידוע?	"צריך לחזור ולשכור שנית, וגם צריך לערב שנית, ואפי&#x27; אם הגוי רוצה להמשיך השכירות לא מהני עד שישכור ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ז) דאם באמצע השבוע חזר ושכר ממנו לא מקרי ביטול העירוב"	סימן שפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת הגוי 1) באמצע זמן השכירות 2) בסתם שכירות?	"1) הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) ס&quot;ל דבטל השכירות וצריך לשכור עוד הפעם מהיורש, אכן כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) דזהו הט&quot;ז לשיטתו דס&quot;ל דיכול לחזור אפי&#x27; באמצע השכירות ע&quot;י חזרת דמים אבל לפי מאי דקיי&quot;ל דאינו יכול לחזור באמצע הזמן ה&quot;נ כשמת באמצע הזמן אינו בטל, ואפי&#x27; אם היורש עומד ומוחה {וצ&quot;ע קצת, דמאי שנא ממכירה ממש באמצע זמן השכירות דכתב השעה&quot;צ בסמוך (ס&quot;ק ל&#x27;) דנכון להחמיר לכתחילה כהחכ&quot;צ דס&quot;ל דצריך לשכור מהשני (ר&quot;י באק), ובאמת מבואר בחכ&quot;צ בפנים (סי&#x27; ו&#x27;) דמחמיר אפי&#x27; כשמת הגוי} 2) תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל בשכירות שאינו זמן קבוע אם צריך להחזיר המעות כשחוזר באמצע השכירות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) מצדד כהאחרונים דא&quot;צ להחזיר המעות וממילא בטל השכירות וצריך לחזור ולשכור ממנו אפי&#x27; אם היורש מתרצה במה שעשה אביו"	סימן שפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת השכירו ולקיטו?	"כתב המנחת פתים (סי&#x27; שצ&quot;א) דפשוט דהשכירות אינו בטל, ומציין לפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) {וצ&quot;ב כוונתו}, וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן שפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא אמרינן שלאחר ששכרו ממנו חוזר העירוב להיתרו הראשון וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שע&quot;ד סע&#x27; א&#x27;) בנסתם הפתח וחזר ונפתח?"	"כן הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;), ויש בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) הביה&quot;ל לעיל (סע&#x27; א&#x27;) תי&#x27; דהכא י&quot;ל דדעתו היתה לערב רק עד זמן הידוע&lt;br&gt;2) הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ז) תי&#x27; דכיון ששכירות הוא מתקנת חכמים בעירות הוי כאילו בטל העירוב לגמרי&lt;br&gt;3) ועוד תי&#x27; הערוה&quot;ש (שם) דבנסתם הפתח הוי בידו לפתחו משא&quot;כ בשכירות שמא לא יתרצה הגוי להשכיר רשותו&lt;br&gt;4) {אין לתרץ דהוי עומד הוא ליבטל לאחר הזמן והוי דומה לגוי שבא באמצע השבת דאמרינן לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ג) דאפי&#x27; אם מת אח&quot;כ כבר נתבטל העירוב ואין עצה אלא לעשות ביטול, דהתם מיירי כשבא באמצע השבת אבל הכא מיירי כשכלה זמן השכירות באמצע השבוע ואח&quot;כ עשה השכירות וא&quot;כ כשבא תחילת שבת יהא עירוב כשר, ופשוט}"	סימן שפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכר מהגוי 1) לזמן ידוע 2) סתם, מה הדין אם חזר הגוי והשכיר ביתו לגוי אחר?	"1) די בשכירות הראשונה דהגוי אינו יכול לחזור מהשכירות 2) המחבר משמע דצריך לחזור ולשכור מהשני (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), אמנם כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ח) דדבר זה תלוי במח&#x27; לעיל אם יכול לחזור באמצע השכירות בלא חזרת הדמים [ויכול לדחות לשון המחבר דמילתא דפסיקא נקט], אבל למעשה הכריע השעה&quot;צ להחמיר כהשיטות דהגוי יכול לחזור אפי&#x27; בלא חזרת הדמים"	סימן שפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי מכר ביתו לאחר?	"כתבו הא&quot;ר וחיי&quot;א דדינו כמו השכיר לאחר דאינו יכול למכור יותר ממה שיש לו, אכן רע&quot;א הביא מחכ&quot;צ דאם מכר לאחר צריך לחזור ולשכור מהלוקח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [דשכירות רעועה היא ולפיכך מהני המכירה אח&quot;כ], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&#x27;) כתב דלכתחילה בודאי נכון להחמיר {וכל זה כששכר מהגוי עצמו אבל אם שכר משכירו ולקיטו אפשר דא&quot;צ לחזור ולשכור מהשני, ויותר נראה דאפי&#x27; אם שכר ע&quot;י שו&quot;ל יש להחמיר לשכור מהשני}"	סימן שפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמשה שדרים בחצר אחד עם גוי אחד?	"די לאחד מהם לשכור מהגוי [וא&quot;צ להיות שליח לכולם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א) וא&quot;צ להגיד לו ששוכר בשביל כולם (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ט)], וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בשביל) דלכתחילה ישכור רשותו ואח&quot;כ יערבו יחדו, וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סע&#x27; א&#x27;) [ועי&#x27; פמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; שצ&quot;א א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דמסתפק אם מהני השכירות לישראלים שניתוספין לאחר זמן, ומייעץ שיאמר בפירוש שהוא מזכה השכירות גם בשביל הניתוספין {ונוהגין להקל בזה}]"	סימן שפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לשכור מהגוי בע&quot;כ?	"כתב הרא&quot;ש דאע&quot;פ שאפשר לערב בע&quot;כ א&quot;א לשכור בע&quot;כ [והקשה המג&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) סתירה בהרא&quot;ש דכתב במקום אחר דאינו יכול לערב בע&quot;כ, ותי&#x27; הקרבן נתנאל (נתיב חיים) דבעצם יכול לערב בע&quot;כ אלא שא&quot;א לערב בפת גזולה ולפיכך צריך דעת, ולפיכך כתב המ&quot;ב (לעיל סי&#x27; שס&quot;ז ס&quot;ק כ&#x27;) דאם הפת כבר מונח תחת ידם מותר לערב בע&quot;כ], וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) דאינו יכול לכוף גוי לקיים דבר מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), והתוספת שבת והעצי אלמוגים ביארו דמה הואילו חכמים בתקנתם אם יכול לכוף את הגוי לשכור בע&quot;כ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן שפב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי נוטל הדמי שכירות בידו?	הב&quot;ח כתב דהא דאמרינן דאינו יכול לכוף אותו לשכור היינו אם מניח המעות על השלחן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), ודייק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ב) דאם מניח המעות בידו הו&quot;ל רצון דתלוהו וזבין הוי זביני {והוא חידוש דזה נחשב כהסכמה להשכיר}	סימן שפב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הגוי אינו רוצה להשכיר, ממי אפשר לשכור?	"אפשר לשכור מאשתו ושכירו [שכיר לעבודת שנה (רש&quot;י ס&quot;ד ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)] ולקיטו [שכיר לימות הקיץ (רש&quot;י ומ&quot;ב שם)] ושאר משרתיו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו), וכן מותר לשכור מבני ביתו דהם לא גריעי משכירו ולקיטו (תוס&#x27; ס&quot;ה ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), וכן מותר לשכור משכירו של שכירו אם יש לו רשות לקחת שכיר (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), והקילו להחשיבם כבעה&quot;ב כיון דמעיקר הדין אין דירתו אוסרת אלא כדי שלא ילמוד ממעשיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) {ומכאן משמע דלא מהני שו&quot;ל אלא לגוי ולא לישראל}"	סימן שפב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני לשכור מאשתו וכו&#x27; כנגד רצון הבע&quot;ה?"	"לכו&quot;ע מהני אם אינו מוחה בהדיא, וכפשוטו מהני אפי&#x27; אם מוחה בהדיא (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ב), אכן חידש הגר&quot;א דאם מוחה בהדיא תלוי בב&#x27; דעות לעיל (סי&#x27; שס&quot;ז) דלפי הרא&quot;ש מהני אבל לפי הרמב&quot;ם לא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שפב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי נחשב כשכירו?	"כתב העצי אלמוגים מי שיש לו רשות להשתמש בביתו או בחצרו (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {ויש לבאר ע&quot;פ מש&quot;כ בסמוך (סע&#x27; י&quot;ג) דמהני שכירו ולקיטו אם ייחדו לו מקום כל זמן שיכול לסלוקי או יכול להשתמש בה, ועל כן מצי למימר דרשות להשתמש בחצר לחוד סגי, אמנם מוסיף הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דמבואר בב&quot;י (וכ&quot;כ רע&quot;א על הט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד) דמיירי כשיכול להביא החפץ לתוך הבית וממילא נקרא כאילו השאיל לו כל הבית אבל אם הוא חפץ גדול שא&quot;א להכניסו לבית לא מהני כשמניחו בחצר}"	סימן שפב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשתדל לשכור מהגוי עצמו?	"ההגהות אשר&quot;י ס&quot;ל כן, אבל הב&quot;י חולק עליו [וכעין זה מצינו מח&#x27; לקמן (סע&#x27; י&quot;ח) אם יכול לשכור מהמשכיר כשאפשר לשכור מהשוכר, ע&quot;ש]"	סימן שפב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם הגוי אינו רוצה להשכיר רשותו וגם אין לו שכירו ולקיטו?	"אחד מבני החצר יתקרב אצלו עד שישאל לו רשות להניח חפץ ברשותו, ועי&#x27; בסמוך מה צריך לעשות אח&quot;כ"	סימן שפב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הראיה בגמ&#x27; מישראל שכירו ולקיטו שנותן עירובו ודי?"	"1) הרמב&quot;ם (לפי&#x27; א&#x27; בב&quot;י) ס&quot;ל דצריך לשכור מהגוי ולא סגי בשאילה לחוד אלא לעשותו שכירו ולקיטו, ואח&quot;כ שוכר ממנו בע&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), ולזה מביאין ראיה משכירו ולקיטו של ישראל שנותן עירובו שלא מדעת הבעה&quot;ב ה&quot;ה בשו&quot;ל של גוי משכיר רשותו בלא ידיעתו [והקשה הב&quot;י על פירוש זו מנלן דיכול לשכור ממנו אפי&#x27; כשמיחה הגוי דהרי בשו&quot;ל של ישראל אינו יכול לערב כשמיחה הבעה&quot;ב, ועוד הקשה לא הזכיר הרמב&quot;ם הדין שו&quot;ל אצל ישראל]&lt;br&gt;2) הרמב&quot;ם (לפי&#x27; ב&#x27; בב&quot;י) ס&quot;ל דכיון דשו&quot;ל הוי ישראל מלבד השכירות דצריך לעשות גם צריך לערב עמו ולזה מביאין ראיה דשו&quot;ל צריך לערב&lt;br&gt;3) רש&quot;י (לפי הב&quot;י) ס&quot;ל דתקנו שאילה כמו שכירות ודי בשאילה שלו לכל החצר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), ורק מפני שהוא אחד מבני החצר צריך לעשות עירוב עם בני חצרו ולזה מביאין ראיה דשו&quot;ל עדיין צריך לערב כשהוא מבני חצרו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)&lt;br&gt;4) {אמנם, מבואר מהרשב&quot;א (עירובין ס&quot;ו ע&quot;א) דיש עוד מהלך בזה [וכן משמע מהטור, ויתכן דזהו נמי שיטת רש&quot;י (דלא כב&quot;י)] דהשאילה עושהו כשו&quot;ל אבל כיון שהוא ישראל סגי לערב עמו וא&quot;צ לעשות עמו שכירות [והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) מדייק מהרשב&quot;א דהוי כאילו הישראל דר בהחצר ולהכי צריך לערב, אבל לפי מש&quot;כ העירוב הוי בשביל הגוי ודוקא כאן מהני עירוב לגוי כיון ששכירו ישראל]}.&lt;br&gt; להלכה, המחבר הביא שיטת הרמב&quot;ם דצריך לשכור ממנו ואח&quot;כ הביא שיטת רש&quot;י דדי בעירוב לחוד [והמ&quot;ב הביא הרשב&quot;א בדעת רש&quot;י דצריך עירוב אפי&#x27; אם אינו מבני החצר], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) דנכון להחמיר כהרמב&quot;ם וצריך לעשות שכירות, ואם הוא מבני החצר בודאי צריך עירוב, ואם הוא אינו מבני החצר תלוי בב&#x27; פירושים בב&quot;י בשיטת הרמב&quot;ם אם צריך לעשות עירוב ג&quot;כ, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ה) מצדד דהעיקר הוא כפי&#x27; א&#x27; דא&quot;צ לעשות עירוב {ולגבי שיטת הרשב&quot;א לפי פירושו של המ&quot;ב יתכן דצריך לעשות עירוב דהוי כאילו הישראל דר בחצר אבל לפי מש&quot;כ למעלה בכוונת הרשב&quot;א א&quot;צ לעשות עירוב}"	סימן שפב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לאחר שאינו מבני החצר להתקרב אצלו?	"כן, ורק אורחא דמילתא נקט (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), ומשמע מהמחבר דלפי רש&quot;י דמקיל בעירוב לחוד היינו דוקא כשהוא מבני חצירו אבל באדם אחר א&quot;צ אפי&#x27; לערב, ומיהו מהרשב&quot;א משמע דבכל אופן צריך לערב עמהם דהוי כאילו הישראל דר במקום הגוי (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן שפב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השואל צריך להשתמש במקומו של הגוי?	"כתב הב&quot;י דא&quot;צ להשתמש בהמקום בפועל ודי בהיכולת לחוד, אמנם צריך לקנות הקרקע לשאלה ויכול לקנות המקום אם משתמש בה לשעה ע&quot;י הנחת חפץ שם, ומהני אפי&#x27; אם מיד אח&quot;כ סילקו (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן שפב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי בנה בית בעיר לאחר השכירות?	"הקשה החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) צ&quot;ע איך מהני דנהגו לעשות שכירות משר העיר ובודאי בנו בתים אח&quot;כ, ועי&#x27; בפמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; שצ&quot;א א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דמסתפק בזה ומסיים דמהני אם אמר בפירוש דהוא שוכר בעבור הנתוספים {וצ&quot;ב, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו (סי&#x27; שצ&quot;א) דהביא מח&#x27; בין שבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ב) וספר חכמת הלב בביאור הפמ&quot;ג, ור&quot;י באק מציע דאפשר דכי היכי דמהני שכירות גרוע כך מהני שכירות על דבר שלא בא לעולם, ואינו משמע כן מגינת ורדים (מובא בבאה&quot;ט סי&#x27; שפ&quot;ה ס&quot;ק ג&#x27;)}"	סימן שפב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם הגוי מיחד חדר אחד בביתו לישראל?	כתב הטור ושו&quot;ע דלא מהני כיון שאין לו רשות בכל הבית [דדוקא בשכירו ולקיטו ממש תקנו דיכולים להשכיר כנגד רצון בעה&quot;ב (ביה&quot;ל ד&quot;ה כיון)], והב&quot;י מקיל כל זמן שלא מנעו להדיא הוי כאילו נתן לו רשות לכל הבית אע&quot;פ שהרשה לו רק זוית אחת, אכן הב&quot;ח וא&quot;ר וט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ד) חולקים עליו וס&quot;ל דצריך רשות בהדיא להשתמש בכל הבית (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)	סימן שפב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שייך להיות כשכירו ולקיטו אפי&#x27; אם אין לו רשות בכל הבית?"	"הב&quot;י ס&quot;ל לא, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג) פסק כשאר האחרונים (ב&quot;ח, א&quot;ר, תוספת שבת, גר&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דס&quot;ל דהא דצריך רשות בכל הבית היינו דוקא אם אין לגוי רשות להשתמש באותו מקום וגם אינו יכול לסלקו וממילא אינו כשלוחו דאין לו שייכות עמו אבל כשיש לו רשות להשתמש שם או שיכול לסלוקי יש לו שייכות עמו והוי כשלוחו ויכול לשכור ממנו {ונראה פשוט דכל זה אם הישראל ג&quot;כ משתמש בהחפץ אלא שיש רשות להגוי להשתמש בה ג&quot;כ או לסלוקי אבל אם כולו לצורך הגוי אין זה כשכירו ולקיטו כלל, והא ראיה למה צריך לקרב לו עד שישאל לו רשותו לימא שישאיל לו חפץ ובזה יהא כשכירו ולקיטו אלא ש&quot;מ דבודאי צריך שיהא לצורך הישראל ג&quot;כ, ועוד נראה דבכה&quot;ג צריך ליזהר לשכור ממנו דוקא כשחפץ מונח ברשותו והא דאמרינן לעיל דבגוי סגי בנתינת רשות לבד וא&quot;צ החפץ להיות שם נראה דהיינו דוקא כשיש לו רשות לההניח החפץ בכל מקום שירצה אבל כאן מיירי כשגוי אינו נותן לו רשות בכל הבית ולזה נעשה כשכירו ולקיטו דוקא אם יש חפץ שם ממש והגוי יכול להשתמש בה עם הישראל או יכול לסלוקי} "	סימן שפב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכר מגזבר המלך 1) לזמן קבוע 2) סתם?	"1) הוי כשכר משו&quot;ל לזמן קבוע ואינו בטל אפי&#x27; מת בתוך הזמן (ב&quot;י בשם תשובת הרשב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) 2) אם מת או נסתלק הגזבר לגמרי נתבטל השכירות [ולא מיבעיא לפי הב&quot;ח דא&quot;צ להחזיר המעות, אלא אפי&#x27; להרמ&quot;א מצדד השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ז) דא&quot;צ להחזיר המעות דאין דעתו לשכור לאחר סילוקו או מיתתו], אבל כתב הב&quot;י דאם רק סילקו מהגזברות אבל עדיין מקבל פרס המלך עדיין מקרי שו&quot;ל של המלך ואינו בטל השכירות"	סימן שפב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מפקידי החיל דאינו יכול לשכור מהם?	"כן הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ועדיין) על החיי&quot;א (כלל ע&quot;ה) דכתב דאינו יכול לשכור מפקידי החיל דאין להם רשות בלא הפאליצייא, ותי&#x27; דפקידי החיל אין להם שום רשות על בתי העיר, ולפי&quot;ז גזבר לאחר שנסתלק נמי אין לו שום רשות על בתי העיר אע&quot;פ שהוא מקבל פרס המלך, ודחה הביה&quot;ל דמ&quot;מ שירותו הראשונה עדיין לא נתבטלה [אבל כתב דצ&quot;ע למעשה], אמנם מסיים הביה&quot;ל דכל זה מיירי כשהוא רוצה לשכור ממנו עכשיו אבל אם כבר שכר ממנו כשהיה גזבר מסתבר דאין המלך רוצה לבטלה כשסילקו מלהיות גזבר דהרי עדיין הוא מקבל פרס המלך"	סימן שפב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לקביעות זמן לשכירות?	"מדינא כתבו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) וגר&quot;ז (סע&#x27; ט&#x27;) דמהני אפי&#x27; אם שכרו לעולם דתמיד מקרי תוך זמן [ואם מת לא בטל השכירות] (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח), ומ&quot;מ המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) הביא מתשובת בית שלמה (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;א) דלא ישכור ליותר מכ&#x27; שנים, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) כתב נ&#x27; שנים [וכ&quot;כ תשובת הב&quot;ח (סי&#x27; ד&#x27;) דביותר מזה נראה כחוכא ואיטלולא]"	סימן שפב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגזבר נוטל הדמי שכירות לעצמו?	"כתב הב&quot;י דמהני השכירות אלא שהגזבר גוזל מהמלך א&quot;נ אין המלך מקפיד על דבר מועט, והאחרונים (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) נקטו כתירוץ שני דאין המלך מקפיד על דבר זה, והוסיף המ&quot;ב (שם) בשם הא&quot;ר דה&quot;ה בשכיר ולקיט דמהני אפי&#x27; אם הוא נוטל המעות לעצמו {משמע דמדינא השו&quot;ל צריך ליתן הדמי שכירות לבעה&quot;ב}"	סימן שפב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבד קטן?	המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מתשובת המהרי&quot;ט דהוי כשכירו ולקיטו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) [ומסתפק הנתיבות שבת אם כוונתו קטן ממש או עבד שאינו חשוב]	סימן שפב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישראל וגוי דרים בבית אחת 1) ויש לכל אחד דירה בפנ&quot;ע 2) יחדו ממש?	"1) צריך לשכור מהגוי ולערב מהישראל דיש חדר מיוחד להישראל ואינו כשו&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;) 2) לפי&#x27; א&#x27; בתוס&#x27; (ס&quot;ו ע&quot;א) הישראל אינו כשו&quot;ל דהוו כשותפין ולפיכך צריך לשכור מהגוי, ולפי&#x27; ב&#x27; בתוס&#x27; כיון שדרים יחדו הוי כשו&quot;ל וא&quot;צ לשכור מהגוי, ולהלכה כתבו הב&quot;י ורמ&quot;א דקיי&quot;ל כפי&#x27; ב&#x27; בתוס&#x27; והיכא דליכא חדר המיוחד לישראל הוי כשו&quot;ל אע&quot;פ שהם שותפים, ולפי הב&quot;ח קיי&quot;ל כפי&#x27; א&#x27; בתוס&#x27; דשותף אינו כשו&quot;ל {ופשטות הטור משמע כהב&quot;י ורמ&quot;א} (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א), ומשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) משמע דמצדד להחמיר כהב&quot;ח, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ו) מקיל דהוי כשו&quot;ל"	סימן שפב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בישראל שדר עם ב&#x27; גוים בחדר אחד?"	"ה&quot;נ תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל אי אמרינן דשותפין הוי כשו&quot;ל וא&quot;צ לשכור מהם או אינו כשו&quot;ל וצריך לשכור מכל אחד ואחד מהגוים [ודלא כריטב&quot;א דס&quot;ל דאע&quot;פ שכלפי הישראל אינו כשו&quot;ל מ&quot;מ כלפי הגוים הוו כאחד וסגי לשכור מאחד מהם, ומשאר הפוסקים משמע דאין חילוק ביניהם (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) {ואע&quot;פ שמצינו לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ד&#x27;) ששני בעה&quot;ב הדרים בחדר אחד הוו כאחד, נראה דזהו דוקא בישראלים דהם אוכלים בחדר אחד משא&quot;כ בגוים מדינא לא שמה דירה ורק חיישינן שמא ילמדו ממעשיהם וממילא תקנו שכירות מכל אחד ואחד אפי&#x27; אם דרים בחדר אחד, ועדיין צ&quot;ב דכפשוטו תקנו לשכור מגוים כעין עירוב בישראל, וכן הקשה ר&#x27; גראוס (פ&quot;ח הע&#x27; מ&quot;ז)}, ומ&quot;מ כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דזהו דוקא כשרוצה לשכור מהם בע&quot;כ אבל כשמשכיר בלא ידיעתו מסתמא כח שניהם שוה ואחד מתרצה במה שחבירו עושה ודי בשכירות מאחד מהם."	סימן שפב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לגוי חמשה שכירים או לקיטים ישראלים הדרים בבית 1) לגבי שכירות 2) לגבי עירוב?	"1) יכול לשכור מגוי בעה&quot;ב (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) או מאחד מהשכירים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) 2) אע&quot;פ שיש להם בעלות להשכיר בשביל הגוי היינו לקולא ולא לחומרא ואינם צריכים לערב דהגוי יכול לסלקם (גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) [והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) פי&#x27; הטעם משום דלא השאיל להם רשותו שיאסרו, ותמה עליו הנשמת אדם (כלל ע&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) דטעם זה לא שייך בגוי, ומה שהוסיף המחה&quot;ש דאם אופין ומבשלים כל אחד בביתו בפנ&quot;ע אוסרים אין זה שייך אלא לפי הטעם דהמג&quot;א אבל לפי מאי דקיי&quot;ל דמותרים מפני שיכול לסלקם אין נפק&quot;מ במקום אפייתן ובישולם (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ה) {אכן, לפי החזו&quot;א גם צריך הטעם דמבשלו במקום אחד}] ומיירי אפי&#x27; כשאוכלים ולנים בחדריהם [דלא כריטב&quot;א דס&quot;ל דמיירי כשאינם אוכלים ולנים שם] (תוס&#x27;, ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ז)"	סימן שפב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשני ישראלים ששכרו דירה מגוי?	פשוט דאוסרים אהדדי וצריכים שכירות ועירוב דהרי הגוי אינו יכול לסלקם (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)	סימן שפב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש פנימית וחיצונה מה הדין אם 1) יש ישראל אחד בכל אחד וגוי באחד מהם 2) יש גוי בפנימית וב&#x27; ישראלים בחיצונה 3) יש גוי בפנימית וישראל אחד בחיצונה?"	"1) מגמ&#x27; (ס&quot;ה ע&quot;ב) משמע דהוי רגל המותרת במקומה ורק לר&quot;ע אוסר שלא במקומה, וכ&quot;כ הב&quot;י בשם ההגהות אשר&quot;י, אכן הרמב&quot;ם והטור והשו&quot;ע ועוד הרבה ראשונים פסקו דרק הפנימית מותרת ולא החיצונה אפי&#x27; לדידן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח) [וקשה להקל בזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אוסר)], וביאר הרז&quot;ה דכדי שלא ילמדו ממעשיו גזרו אפי&#x27; על רגל המותרת במקומה (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;) [וע&quot;ע בחידושי הגהות (ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דעשו הגוי כרבים אפי&#x27; בכה&quot;ג ולהכי צריך שכירות ועירוב להתיר טלטול בחיצונה], והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ח) סותם דבכל הציורים חשבינן לה כאילו כולם דרים בחיצונה, ולפיכך צריכים לעשות שכירות אבל א&quot;צ לעשות עירוב (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ט) [היכא דישראל וגוי דרים בפנימית, מותרים בפנימית בלא שכירות אע&quot;פ שהוא שכיח שידור עמו ביחידות כיון שיש ישראל בחיצונה מ&quot;מ עשו לא פלוג ואמרו דיחיד עם גוי א&quot;צ שכירות (תוס&#x27; עירובין ס&quot;ה ע&quot;ב) {ואע&quot;פ דהגמ&#x27; (ס&quot;ג ע&quot;ב) פריך כשביטלו את כולם לאחד דיהא כיחיד במקום נכרי ולא משני לא פלוג, תי&#x27; ר&quot;י באק דהתם בעצם יש שם הרבה ישראלים ולזה לא אמרינן לא פלוג משא&quot;כ בישראל אחד ממש אמרינן לא פלוג}] 2) מפורש בגמ&#x27; (ע&quot;ה ע&quot;ב) דצריכים לערב [כשהם דרים בב&#x27; בתים (ביה&quot;ל ד&quot;ה וב&#x27;)] וגם לשכור רשותו של הגוי דעשו הגוי כרבים דחיישינן שמא יאמרו שיש עוד ישראלים בפנימית ועירוב מועיל במקום גוים דלא שמעו השכירות ולכן צריך לשכור נמי (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ט) 3) כתב הב&quot;י דא&quot;צ לשכור רשותו ממנו דומיא דישראל וגוי שדרים בחצר אחד יחדו, אבל מדייק מהרמב&quot;ם דגזרו אפי&#x27; בכה&quot;ג שמא יאמרו שיש ישראלים שדרים בפנימית עם הגוי (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט) [והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ב) עוד טעם להחמיר דהכא שכיח לו לדור עם הגוי דאינו מתיירא ממנו כ&quot;כ דאין לו אלא דריסת רגל בלבד ואיכא למיחש שמא ילמד ממעשיו דעל כל פנים הוא עובר תמיד דרך חצרו {וש&quot;מ עד כמה צריך להתרחק שלא ילמוד מהגוים} {וצ&quot;ב קצת דכבר כתבנו דאמרינן לא פלוג}], והשו&quot;ע סותם להקל והביא הרמב&quot;ם דאוסר, אכן הרבה אחרונים חולקים על הב&quot;י וס&quot;ל דאפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה דמותר (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, א&quot;ר, תוספת שבת, ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;), ועל כן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ט) לקולא כסתימת השו&quot;ע"	סימן שפב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד יש לו תפיסת יד בביתו של גוי?	"כתב הרשב&quot;א דיכול לשכור ממי שיש לו תפיסת יד בביתו של גוי דהוא לא גרע משכירו ולקיטו [בין המשכיר בין איש אחר (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27; וס&quot;ק ס&quot;ג)], והכא סגי ברשות להניח חפצו בכל הבית, ודלא כהא&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27; וס&quot;ק ס&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה) [משא&quot;כ בתפיסת יד בביתו של ישראל לא מהני אלא אם מניח שם חפצו (וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ב&#x27;)]"	סימן שפב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רשות למשכיר לסלק השוכר?	"מבואר בגמ&#x27; (ס&quot;ה ע&quot;ב) דאם יש לו רשות לסלקו בכל זמן שירצה יכול לשכור מהמשכיר [ובאמת הוי כאורח ואינו אוסר כלל אבל הכא מיירי בדליכא אחד שקבוע שם וכמ&quot;ש לעיל (ס&quot;ס ש&quot;ע, וביה&quot;ל שם)]"	סימן שפב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לשכור מהשוכר?	"הב&quot;י הביא שיטה דס&quot;ל דלכתחילה לא ישכור מהמשכיר רק מן השוכר, ואפי&#x27; בדיעבד לא מהני לשכור מהמשכיר אלא אם השוכר אינו מצוי, אבל הב&quot;י חולק עליו וס&quot;ל דמותר לכתחילה לשכור מהמשכיר אפי&#x27; אם השוכר מצוי וכמו שאמר ר&#x27; אפס יפה עשיתם ששכרתם, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) {וכעין זה מצינו לעיל דהגהות אשר&quot;י ס&quot;ל דלכתחילה אין לשכור משכירו ולקיטו אלא מהאדון והב&quot;י (עמ&#x27; קס&quot;ו) חולק עליו} "	סימן שפב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישראל וגוי דרים בחצר אחד ויש בית של ישראל אחר פתוח לביתו של ישראל?	"איתא בגמ&#x27; (ע&quot;ד ע&quot;ב - ע&quot;ה ע&quot;א) אע&quot;פ שאינו נחשב כאילו שניהם דרים בחצר עם הגוי [דהבית שני פתוח לחצר אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)] מ&quot;מ אסור להם לערב יחד דנמצאת שהוא עוזר הישראל שידור יחידי עם הגוי וילמד ממעשיו ועל כן תקנו שלא לערבו יחדו, לפי רש&quot;י בין פתוחים ע&quot;י חלון ובין פתוחים ע&quot;י דלת, אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דלא אסרו אלא כשיש חלון ביניהם אבל כשיש פתח גמור ביניהם לא גזרו דאפי&#x27; בלא העירוב לא מתיירא מן הגוי דהרי הישראל אחר דר אצלו {ואפ&quot;ה לא תקנו לערב דלמעשה הוא יחיד עם הגוי ואמרינן לא פלוג, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;)}, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ט) להחמיר כרש&quot;י דהרבה ראשונים ס&quot;ל כוותיה [ויש סתירה בדעת הרשב&quot;א] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז)"	סימן שפב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשהם אסורים לערב יחד, האם זה לטלטל בחצר או אפי&#x27; מבית לבית?"	"מהמחבר משמע דרק אסורים לערב כדי לטלטל בחצר אבל מותרים הם לערב לטלטל מבית לבית דעדיין הוא מתיירא מהגוי דהוא יחידי בחצר, אבל מריטב&quot;א מוכח דאסורים הם לערב אפי&#x27; מבית לבית, וצ&quot;ע לדינא (ביה&quot;ל ד&quot;ה כדי)"	סימן שפב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להם לשכור רשות מהגוי?	"הרשב&quot;א בעבודת הקודש והגאו&quot;י ס&quot;ל דמהני להם לשכור רשותו ואז יכולים לערב יחדו דאינו גרוע מב&#x27; ישראלים בחצר אחד, אבל תוס&#x27; והריטב&quot;א בחד תירוץ ס&quot;ל דלא מהני (ביה&quot;ל ד&quot;ה כדי) {ונראה דמשמעות הביה&quot;ל משמע דהוא מצדד להקל דהוא מסיים בהגאו&#x27;&#x27;י}"	סימן שפב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ביאורו של הרמב&quot;ם בגמ&#x27; דאין עושין ישראל יחיד במקום גוי?"	"כתב הרמב&quot;ם דיש כמה בתים של ישראלים הפתוחים לחצר וגם פתוחים להדדי [דחלונות לאו דוקא וה&quot;ה פתחים (גר&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א)], ויש שם גם ביתו של גוי הפתוח לחצר, מותרים לערב יחד דרך הפתחים להדדי ואפ&quot;ה לא נחשבים כיחיד במקום נכרי ועדיין צריכים לשכור רשותו של הגוי אם רוצים לטלטל בחצר (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג), וכתב הב&quot;י דדינו מוסכם לכו&quot;ע [אמנם, תמה הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) דפשוט דהרמב&quot;ם לא ס&quot;ל כרש&quot;י ותוס&#x27; שבסע&#x27; י&quot;ט אלא ס&quot;ל דמותר לטלטל מבית לבית, וא&quot;כ למה הביא המחבר רש&quot;י ותוס&#x27; בסע&#x27; י&quot;ט והרמב&quot;ם בסע&#x27; כ&#x27;, ופלא הוא על הערוה&quot;ש דהרי מפורש בב&quot;י דדינו של הרמב&quot;ם מוסכם לכל ועל כן הביאו בסע&#x27; כ&#x27; (ר&quot;י באק) {ומה שהביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה כדי) מח&#x27; אם מותר לטלטל מבית לבית היינו כשרק אחד מהם פתוח לחצר והוי כיחיד במקום נכרי אבל כשכולם פתוחים לחצר פשוט דמותרים לטלטל מבית לבית ע&quot;י עירוב}]"	סימן שפב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראלים וגוים הרבה על הספינה?	"אם כולם אוכלים בחדר אחד פשוט דאינם אוסרים אהדדי (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה) [וה&quot;ה במחיצות שאינם קבועות או רק לצניעות הוי כחדר אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)], ואם כל אחד אוכל בחדר שלו אוסרים אהדדי. ואם כולם אורחים שם פחות מל&#x27; יום ויש שם ישראל קבוע אחד א&quot;צ לערב דכולם טפלים לו אבל אם ליכא שם אדם קבוע או יש גוי קבוע אוסרים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש) [וכן מצדד השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק ל&quot;ו) דישראלים אינם נעשים אורחים לגוי, ודלא כיד אפרים]. ובציור דאוסרים צריכים לערב וגם לעשות שכירות. יכולים לשכור מבעל הספינה קודם שחילק המקומות לכל אחד אבל אם כבר חילק המקומות צריך לשכור מכל גוי וגוי, אולם אם יש לו תפיסת יד בכל מקום יכול לשכור מבעל הספינה (ב&quot;י עמ&#x27; קע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו)"	סימן שפב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כששוכר מבעל הספינה, האם יכול לבלעו בתוך השכירות?	הב&quot;י (ורמ&quot;א) הביא השבלי הלקט דהיה מצדד להקל דהוא מובלע בדמי השכירות אבל העלה דנכון לפרש בהדיא דהמעות הוא גם כן לשכירת הרשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז) [והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) לא ראה זה דהיה לו השבלי הלקט הקצר אבל כך מבואר בשבלי הלקט השלם (ביה&quot;ל ד&quot;ה להבליעו)]	סימן שפב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ראוי לשכור מגוי פרטי 1) ממנו ממש 2) ע&#x27;&#x27;י שכירו ולקיטו?"	"1) ישכור ממנו רשותו סתם (וכמ&quot;ש לעיל סע&#x27; ד&#x27;) לזמן מסוים כגון עשרים שנה וצריך ליתן לו מעות אפי&#x27; פחות משוה פרוטה {ומש&quot;כ הביה&quot;ל (סע&#x27; ט&quot;ו ד&quot;ה אם) דמשכיר ממנו רשות להניח שם חפץ אחד היינו דסגי בזה וכמ&quot;ש לפי הב&quot;י בדעת רש&quot;י דשאילה הוי כשכירות (סע&#x27; י&quot;ב) דמהני שכירות להניח חפץ, אבל פשוט דה&quot;ה דסגי בשכירות סתם על רשותו}, ודלא כארחות שבת (פכ&quot;ח הע&#x27; קמ&quot;ב) שהביא מחמירים לעשות שני שכירות 2) יבקש ממנו להניח אצלו מפתח [או קופת צדקה או ל-park in driveway בשעה שהוא בודק העירוב, אמנם לפי מש&quot;כ לעיל (סע&#x27; י&quot;א) לא מהני במכונית דא&quot;א להביאו לבית] ולאחר שהוא מניח המפתח ברשותו הוי קנין על הרשות ואח&quot;כ ישכיר לישראל אחר {ולכאורה צריך ליתן המעות להגוי} [ונראה דאם הגוי נותן לו רשות להניח המפתח בכל ביתו מהני אפי&#x27; אם אין המפתח ברשותו אבל אם הגוי אינו נותן רשות אלא להניחו במקום מסוים בביתו [דמבואר לעיל (סע&#x27; י&quot;ג) דגם זה מהני כל זמן שיש רשות להגוי להשתמש בה ג&quot;כ או יכול לסלקו] אז צריך ליזהר לשכור ממנו דוקא כשהמפתח עדיין מונח ברשותו {ועדיין יש לעיין משום גניבת דעת, ולכאורה עדיף טפי לומר לו שיש לו שני מנעולים, אחד ע&quot;י מפתח ואחד ע&quot;י combination וממילא אינו מאמינו כ&quot;כ א&#x27;&#x27;נ לא יגלה לו לאיזה דלת המפתח פותח (ר&quot;י באק)}"	סימן שפב סעיף למעשה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לשכור מרבים?	"עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; שצ&quot;א "	סימן שפב סעיף למעשה		
